ויסות חושי
"לילד שלי יש בעיה בוויסות החושי" אמרה האם שהגיע אלינו למכון, כשהיא מצטטת את הגננת...
לפני שנעמיק בעניין הוויסות החושי נציין שרוב הגורמים למופעים שנצפים כ"הפרעות קשב וריכוז" מקורם בוויסות חושי לא יעיל של חוש אחד ובד"כ יותר מחוש אחד.
לפי תפיסת העולם של הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית, שפותחה על ידי הפסיכולוג רמי כץ, ישנם יותר כ- 9 חושים!!!
כל אחד מהחושים "יושב" על מעין ציר של "רעב" ו"שובע".
חוש מווסת יעיל
רעב |--------------------|--------------------|שובע
כדי להדגים בפשטות את הרעב והשובע בואו נחשוב על בוקר שיצאנו מהבית ולא הספקנו לאכול ארוחת בוקר. האם התפקוד שלנו יהיה רגיל, או שנרגיש חולשה, עצבנות, חוסר סבלנות?
וכשיצאנו בערב לאירוע ואכלנו לשובע וגם השלמנו את ה"חסר" עם הקינוחים – האם נרגיש רגיל, או שנרגיש כבדות, עייפות, נפיחות בבטן ועוד...?
שני מצבי הקיצון – "רעב" ו"שובע" אינם נוחים. אנחנו רוצים להיות מאוזנים. כך נרגיש טוב ונתפקד באופן יעיל. כך גם נראה אצל ילדנו בכל אחד מהחושים בהם הוא לא מווסת.
בואו ניקח לדוגמא 2 ילדים - האחד נוגע כל הזמן בכל דבר והשני נמנע וסובל ממגע. מי הוא "השבע"? ומי הוא "הרעב"?
זה שכל הזמן נוגע – מחפש מגע, הוא ה"רעב" וחברו שנמנע ממגע הוא "שבע" – הוא לא מסוגל לקבל עוד מגע. הדוגמא הזו מתייחסת לחוש המגע העדין.
כותרת זו של וויסות לא יעיל במגע העדין יכולה לכלול בתוכה גם התפרצויות זעם, קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, פרפקציוניזם, רגישות רבה, בכי לא תואם סיטואציה, בעיות בדימוי עצמי, רגישויות לתוויות בבגדים, מציצת הצווארון, הימנעות ממגע במרקמים שונים – חול, פלסטלינה, קרם, דבק וכו' עד כדי צורך בהחלפת בגדים שנגעו בחומרים הנ"ל.
בואו ניקח דוגמא נוספת של ילד תזזיתי שלא יושב לרגע בשקט בגן – יכול להיות שהוא "רעב" דווקא לסוג השני של המגע – המגע העמוק (הפרופריוצפטיבי). כותרת זו של וויסות לא יעיל במגע העמוק כוללת: עונג ממגע חזק, הנאה משכיבה בתחתית "ערימת ילדים" או שכיבה על "ערימת ילדים", עונג להחזיק דברים חזק עד כדי שבירה ואפילו עונג "למחוץ", לחבק חזק את התינוק האהוב עד כדי כאב ובכי וכמובן גם את יתר בני המשפחה.
כאן המקום לצטט את ברוך שפינוזה שאמר: "כל המגדיר דבר מגבילו" – גם אם בפרקטיקה של האבחון אנחנו יודעים לשייך מופע כלשהו לוויסות לא יעיל בחוש אחד או יותר, נתבונן על תפקודי הילד בצורה הוליסטית ובהתאם נבנה לו תכנית טיפולית.
כשמבינים איך חוסר יעילות בוויסות החושי משפיע על התפקודים השונים, יותר קל להבין ש"הפרעת קשב וריכוז" יכולה לנבוע מסיבות שונות שהשורש שלהן הוא במוח, ולכן גם טיפול התרופתי שניתן במקרים מסויימים יכול להשפיע אף הוא.
כששואלים אותנו מה ההבדל בין התרגילים במכון גבעולים לטיפול תרופתי כלשהו, התשובה היא שילד שמגיע למכון גבעולים יידרש לבצע תרגילים פיזיים שמשפיעים על המוח ובמשך הזמן התפקודים ישתפרו והמינון של התרגילים ירד. בטיפול תרופתי מתפתחת תלות בתרופה והמינון עולה.
וויסות חושי – זה טוב או רע?
"הילד שלי סובל מוויסות חושי" אמרה לי אמא בשיחת הייעוץ ושאלתי אותה ממה הוא סובל? אז היא חזרה, כאילו לא שמעתי "מוויסות חושי"...
כדי להבין מה לא מובן – וויסות חושי זה רצף תחושות ממצב תקין (יעיל) ללא יעיל. אז אם נדייק ילד שסובל מוויסות חושי – סובל מוויסות חושי לא יעיל.
חוסר יעילות בוויסות החושי יתבטא פעמים רבות בהימנעות. ילד סובל מוויסות לא יעיל של חוש המגע ימנע מבגדים במרקם מסוים, או בכלל, תוויות יציקו לו. נראה אותו נמנע ממגע במרקמים שונים – דשא, חול, בוץ, קרם, סוגי אוכל שונים ועוד...
חוסר יעילות בוויסות החושי של חוש השמיעה יגרום לילד לדבר בקול, לייצר רעש, להגיב בחריפות וקיצוניות לרעשים מסוגים שונים – מוזיקה, סירנות, לעיסה, נשימות, חריקת דלת ועוד...
אני יכולה להמשיך ולפרט עוד ועוד חושים (ישנם כ – 15...) וכיצד בא לידי ביטוי חוסר היעילות והאסטרטגיות התמודדות אתן, שחלקן הגדול יראה כאילו יש לילד "הפרעת קשב וריכוז".
הבעיה היא שרוב הילדים שחווים וויסות חושי לא יעיל, עסוקים כל הזמן בפיתוח אסטרטגיות התמודדות, שצריכות להשתנות בהתאם לתנאי השטח ולתחושות הנובעות מהוויסות הבלתי יעיל. אסטרטגיות אלו דורשות הרבה אנרגיה שחסרה לתפקודים האחרים של הילד במקרה הטוב ולרגרסיה בתפקודים אחרים, בדימוי העצמי ועוד.
אבחון יסודי שחושף את השורש של החושים שלא מווסתים ביעילות, מאפשר להתאים לילד תוכנית תרגולית שתשפר ותייעל את הוויסות החושי ובהתאם את התפקוד וכישורי הלמידה של הילד.
וויסות חושי – מי סובל יותר הילד או ההורה?
אמא שפנתה אלינו תארה את סיבת הפניה – "בכיתה ג׳ עקב יציאה לחופשת לידה של המחנכת והחלפתה במורה צעירה וחסרת ניסיון, החל תהליך מאד קשה של איבוד גבולות בביה"ס. נקראנו לקחת אותה בכל פעם עקב אירועי משמעת.
בתחילה רק בשל מריבות עם הילדים, בהמשך התחצפות למורה ועד לאירועים קשים יותר של בעיטות למורות שבאו להרגיע אותה.
כשהבנו את חומרת הענין התחלנו תהליך אבחון פסיכולוגי משם הפננו לנוירולוג וגם לפסיכיאטר. אף אחד לא ידע להצביע מה בדיוק הבעיה? אך המצב רק הלך והחריף.
אי שקט גובר גם בחוץ וגם בבית. תחושות מאד קשות שלה שכולם נגדה. הרבה בלבול שלנו וצער מה קרה לילדתנו האהובה? מה עשינו לא בסדר? התחלנו טיפול משפחתי אצל פסיכולוגית מאד מומלצת וכמובן מאד יקרה לצערי היא רק העמיקה את הנזקים. ניסינו ליווי של פסיכולוגית אחרת וגם כאן לא היה שינוי משמעותי.
נאלצנו להעבירה לבי"ס חדש כי המצב הפך לבלתי אפשרי ואף נקראנו לוועדת השמה וכבר דובר על העברתה למסגרת של חינוך מיוחד....כל הזמן תרנו וחיפשנו עזרה ידענו שילדתנו יכולה להתנהל אחרת לגמרי רק לא ידענו איך לסייע לה"
הורים רבים חווים את הקושי של ילדיהם באופן אישי, זה מזכיר להם את עצמם, הם מתוסכלים והם מאבדים אמון במערכת ולעיתים רבות גם בילדם, שסובל והם שקועים בסבל שלהם ומתקשים להיות שם למען ילדם.
אמרה לי פעם אמא – "אני סבלתי כל השנים, אני לא מוכנה שהבת שלי תסבול". ואבא לבת בת 20 ששמע בסיכום האבחון מה יש לבת שלו, הוא פרץ בבכי.
התהליך הטיפולי במכון גבעולים משלב עבודה עם הילד על הקושי אתו הוא מתמודד ועבודה אימונית אתכם ההורים, במטרה להעצים אתכם ולתת לכם כלים לתמוך בילדכם וללוות אותו בתרגולים המדויקים.
מניסיוננו - השילוב של העבודה אתכם ועם ילדכם מביא לתוצאה ישירה של שיפור תפקודים של הילד ושיפור כללי של האווירה בבית ושל ההרגשה שלכם כולל שיפור הזוגיות.
